האם ישנם מאפיינים ייחודיים למשבר או קושי בחיי נישואין לאחר לידה, במגזר הדתי והחרדי? האם השכיחות הסטטיסטית למשבר בין בני זוג לאחר לידה, גדולה יותר באוכלוסייה הדתית והחרדית לעומת האוכלוסייה הכללית? על כך במאמר שלפניכם.

אין זה סוד, כי אחד האתגרים הראשונים והמשמעותיים, שיש לדינמיקה ולקשר בין שני בני זוג. הוא הופעתו של דייר חדש בביתם. בדמות תינוק או תינוקת חמודים. כי אם עד עתה עיקר המאמץ, ההשקעה והדאגה היו מאובחנים בתנועה 'צנטריפיטלית' כלומר, 'פנימה' לתוך הקשר ההדדי בין שני בני הזוג, במטרה להכיר זה את זו, ולבנות אמון ומערכת יחסים משביעת רצון. הרי שעם הופעתו של הצאצא החדש, ששואב אינסוף תשומת לב, השקעה, דאגה וחמלה. מתהווה לו 'סדר עולמי' חדש, ובעיקר שונה, בבית. שינוי זה, מאתגר באופן הכי ישיר את הקשר הרגשי והנפשי, כמו גם את ההתנהלות בין שני בני הזוג. וזה מביא לא מעט בני זוג לערעור היחסים ביניהם, ובעצם להתהוות מרחק רגשי, שלא לומר 'משבר' במערכת הזוגית. בלא מעט מקרים של פרידה או גירושין, כאשר בני הזוג נשאלים. היכן חל המפנה לרעה בקשר ביניכם? הניסיון מוכיח, שלפחות אחד מבני הזוג, יציין את תקופת הלידה, כמי שהיוותה בסיס, לצבירת תסכול, כעסים ומרחק רגשי.

ה'משבר שלאחר לידה' בתרבויות שונות

התמודדות עם קשיים בזוגיות שלאחר לידה, היא אוניברסלית. ללא הבדל דת וגזע. אך אין ספק, כי בתרבויות שונות, קיימות פנים רבות, וגוונים שונים. לסל ההתמודדויות, שמזמנת התקופה שלאחר הלידה. כמי שעוסק בתחום הייעוץ הזוגי, במגזר הדתי והחרדי. אני מוצא כי באוכלוסייה הדתית והחרדית, ישנה שכיחות גדולה יותר, של דיווח על תסכול, כעסים ומרחק רגשי בין בני זוג, בעיקר בתקופה, שלאחר הלידה הראשונה. הסיבה לכך נראית, מפני שהאוכלוסיות שומרי המצוות, אינן עוסקות בדרך כלל ב"תכנון המשפחה", בוודאי לא בלידה הראשונה. כך שההיריון הראשון. הוא לרוב ספונטני, בתקופה הסמוכה לנישואין. ושני בני הזוג שרק התחילו לעשות את דרכם המשותפת יחד, ועדיין בונים את הקשר והאמון ביניהם. מוצאים את עצמם, בבת אחת, ללא הכנה מוקדמת. מתמודדים עם אתגר חדש, שמפנה את עיקר האנרגיה שהייתה משונעת עד עתה מהאחד לשניה, אל עבר התינוק החדש, שהצטרף לביתם. אין ספק שהעברת האנרגיה וההשקעה לתינוק החדש, מפחיתה במידה ניכרת את ההשקעה והאנרגיה הזוגית, ויוצרת בעיקר אצל הגבר, תחושה של בדידות, נטישה, ואפילו תחושה של 'בגידה'. חלק מהגברים יגיבו בטענות וכעסים, וחלקם יגיבו בהתרחקות רגשית לתוך עולמם. תגובות כאלו עלולים להפרות ולהסלים מצבים של 'דיכאון לאחר לידה', אצל לא מעט נשים. מה שכמובן יערער עוד יותר את הקשר בין בני הזוג, ויגדיל את המרחק הרגשי ביניהם. לעומת זאת, זוגות שעוסקים ב'תכנון חיי המשפחה', ונמנעים מהיריון ספונטני. לרוב יעשו זאת, בשלב מתקדם יותר, של הקשר הזוגי ביניהם, כך שעצם המודעות וההסכמה שלהם, להרחיב את חיי המשפחה. יפחיתו בדרך כלל, את הסיכוי ל'משבר שלאחר הלידה'.

אפיון 'משבר שלאחר לידה' בציבור הדתי והחרדי

אמנם, על אף שהשכיחות לתלונות על קשיים לאחר לידה, גדול יותר במגזר הדתי והחרדי. היכולת לשרוד את המשבר, וההסתגלות למצב החדש. גבוהה יותר בציבורים הללו, לעומת הציבור הכללי. וזאת מן העובדה הפשוטה, שהמבנה הקהילתי והמשפחתי, והערבות ההדדית, בציבור הדתי והחרדי. מהוות עוגן וחוף מבטחים, ונותנות תמיכה, עבור בני זוג, בתקופות של התמודדות, ובפרט בתקופה שלאחר הלידה.

אתגר נוסף שקיים אצל הציבור שומרי התורה והמצוות, בתקופה שלאחר הלידה. הוא העדר היכולת לקיים יחסי אישות, עד לאחר הפסקת הדימום באופן מוחלט. כך שאם הציבור שאינו שומר תורה ומצוות, מתמודד עם העדר זמן לאינטימיות, וסיבות נוספות לירידה בחשק המיני, בפרט אצל האישה. הרי שלא מעט בני זוג בציבור הדתי, מתמודדים בנוסף, גם עם תקופה ארוכה של מרחק אינטימי, עקב דימום שמתמשך זמן רב. מה שמהווה נדבך נוסף, שמוסיף על התסכול והמרחק הרגשי, אצל בני זוג החווים משבר, בתקופה שלאחר הלידה.

הדרך להפוך את ה'משבר בנישואין שלאחר לידה' למנוע צמיחה לזוגיות

יש איפוא, דרך בטוחה ומהנה, לצלוח את האתגר של הזוגיות לאחר הלידה. ולהפוך אותו דווקא לגורם שמחשל את הזוגיות, ומחזק את ברית הנישואין ואת הקשר הרגשי, בין בני הזוג. והדרך הזו היא – תקשורת. במובן הרגשי, כמובן. פשוט 'תקשרו את עצמכם לדעת'. ראשית, בהכנה מוקדמת. כבר במהלך ההיריון. הניסיון מוכיח פעם אחר פעם. כי זוגות שמכינים את עצמם לאתגר המתקרב, דרך שיחה על ההתמודדויות שתהיינה לזוגיות ביניהם. עבור בתיאום רמת ציפיות, וכלה בלקבוע דרכים לאיכות הקשר ביניהם, בתקופה שלאחר הלידה. יש סיכוי גבוה, להפיכת אתגר הלידה, לזוגיות. כמנוע צמיחה, וחיסון למערכת הזוגית. אמנם, גם לאחר הלידה, הדרך הטובה להתמודד עם התסכולים הזוגיים, זה דרך תקשורת. ספר לה מה אתה חש, מה עובר עליך, מה הציפיות שלך. שתף אותה ברגעים המרגשים שלך כהורה חדש, מה מרגש אותך, מה מפחיד אותך. תתעניין בה… במה שעובר עליה… וכן ההפך. קבעו זמן איכות אפילו אם הוא קצר בזמן, שיהיה שלכם בלבד. תאמו ציפיות ביניכם. ובעיקר שתפו זה את זו ברגשות שלכם. דווקא היכולת להביע אחד אל השניה וההפך. דאגה, חשש, אכזבה, צורך ואפילו תסכול (לא כאמירה ביקורתית) בתקופה מאד מאתגרת. יש בה כדי להעשיר ולהעצים את החוסן והאמון ההדדי, לזוגיות מוצלחת ומספקת. כזו שנותנת כוח ואנרגיה גם במרחב האישי, וכמובן גם במרחב הזוגי. ובעיקר מחסנת את הזוגיות, ממשברים מזדמנים, במהלך חיי הנישואין.

ראובן ברכץ, יועץ זוגי מוסמך