שחיקה בנישואין או "משבר גיל 40 של הנישואין"

האם גם אתם סבורים ש'שחיקה בנישואין' היא "מחלת נישואין" אופיינית ולא מזיקה? אז זהו שלא! שחיקה בנישואין היא ה"רוצח השקט" של חיי הזוגיות או הנישואין. ואחת מ'גורמי התמותה' הראשונים של חיי נישואין. על כך במאמר שלפניכם.

תהליכים של שחיקה (burn-out) בחיי נישואין, מתקבלים אצל רובנו, כ'מחלת זקנה' לא מאיימת, וכמעט נורמלית. וכמו תסמיני הזקנה שאי אפשר לברוח מהם, כך גם שחיקה בחיי זוגיות, סבורים רבים מבני הזוג, כי לא ניתן למנוע אותה, והיא מן גזרת גורל. אך הנחה זו מוטעית מתחילתה ועד סופה! ראשית, 'שחיקה בנישואין', שתיכף נגדיר אותה. היא לא רק 'מאיימת' על הזוגיות, אלא היא גם מממשת את 'האיום' שלה, ומביאה בסופו של דבר, לא מעט בני זוג לפרידה וגירושין. בעיקר במגזר הכללי, פחות במידה ניכרת (עדיין) במגזר הדתי והחרדי. ובהרבה מקרים היא מייצרת פרידה, בתוך חיי הנישואין. כלומר, בני הזוג חיים תחת קורת גג אחת, כשני 'שותפים', זרים זה לזו. וזה דווקא מתרחש במידה רבה יותר, במגזר הדתי והחרדי. לפיכך, אני מכנה אותה "הרוצח השקט" של חיי הזוגיות, ואחת מ'גורמי התמותה' (גירושין/פרידה) של חיי נישואין.

אתם יודעים כי בקרב גורמי הרפואה, מקובל לכנות ייתר לחץ דם, בכינוי ה"רוצח השקט". מה 'שזיכה' את ייתר לחץ דם בכינוי הלא סימפטי, הם שני מרכיבים. הראשון זה המסוכנות של לחץ דם גבוה, ללקות במחלות לב ובשבץ מוחי (לא עלינו). והמרכיב הנוסף, שהוא 'שקט'. כל כך שקט, עד כדי כך שאין לו תסמינים, ולא חשים בו. לכן מכנים אותו "הרוצח השקט". כך בדיוק כמעט מושלם, מתרחש תהליך של שחיקה בנישואין. היא עלולה להיות כאילו 'שקטה', לא מייצרת דרמות, אין בהכרח צעקות או ויכוחים, נראה לכאורה ש"הכל בסדר". אבל היא קרקע פורייה, ללקות בנטישת חיי הזוגיות, לטובת 'מאהב' חדש. וה'מאהב' החדש, לא חייב להיות אדם בדמות בשר ודם. אלא לעיתים ה'מאהב' הוא דווקא 'עבודה' או 'לימודים'. ולפתע חלה התמסרות טוטלית לעבודה, או לפרויקט חדש, ואפילו ללימוד תורה. אך פעמים רבות, השחיקה תגרום למצבים אחרים לגמרי. כמו, ללקות בדיכאון. פשוטו כמשמעו. בהסתגרות פנימית, חוסר עניין והנאה, הזנחה, ועוד.

מהי שחיקה בנישואין?

ניתן להגדיר שחיקה בנישואין, או אם תרצו "משבר גיל ה-40 של הנישואין". במשפט אחד. מצב בו יש חלל ניכר בקשר הרגשי בין שני בני הזוג! ובמילים פשוטות יותר, אין קשר רגשי בין בני הזוג. וככל שזה נמשך זמן רב יותר, זה יוצר מתח אצל בני הזוג. תסכול ואכזבה. ובהמשך, בדרך כלל יופיעו תסמיני דיכאון. אגב, לנשים יש נטייה רבה יותר לפתח תסמיני דיכאון, אולי מפני שהן 'נלחמות' יותר על האיכות של הקשר הרגשי בחיי הנישואין. וכאשר הן מתאכזבות, הן הראשונות שלוקות בתסמיני דיכאון מתקופת "היובש" הרגשי.

שחיקה בנישואין, תבוא גם כאשר בני זוג רואים זה את זה, כמובן מאליו. כחלק אינטגרלי מהשגרה של החיים. כחפץ שאמור לספק תמורה, אך אין צורך להשקיע בו, או 'לתדלק' אותו. לעיתים, תפיסה כזו של בני זוג, נתפסת גם כלפי עצמם. כלומר, הם חיים גם את חייהם האישיים, כשגרה מתמשכת, נטולת ריגושים או שינויים, שיש בהם כדי להחיות את הנפש, ולהפריח את הנשמה.

השחיקה, בסופו של יום תהפוך ל'מחלה'. שלמעשה נגרמה, מהעדר השקעה בעיקר רגשית, אי מילוי ציפיות. מתח ועומס נפשי, שמצטברים באופן יומיומי בחיי הפרט, שלא מגיע לפורקן ע"י אוזן קשבת, או תמיכה ועידוד של בן הזוג. וכאשר הדיכאון יופיע. הוא לא יבוא לבד, יחד איתו יופיעו, גם מחלות פיזיולוגיות. כמו כאב גופני, ותשישות.

השלכות של שחיקה בחיי נישואין

אם בעבר, שחיקה בחיי נישואין הייתה מביאה באופן די גורף לדכדוך, או דיכאון של ממש. הרי שבדור הזה. שהוא רווי באמצעי תקשורת שונים ומגוונים, עד כדי שהפכנו להיות 'תחנות ממסר' מהלכות. ברגע שיש אכזבה או תסכול מהקשר הזוגי. ניתן למצוא פרטנר קשוב ומכיל, כהרף עין. ברשתות החברתיות ואיפה לא. לכן, אנו עדים לעליה ניכרת במצבי גירושין ופרידות בין בני זוג בעיקר במגזר הכללי, אבל גם באופן יחסי בציבור הדתי והחרדי. היום יש לגיטימיות רבה, שלא לומר 'קדושה'. לשיתוף חברתי, ברשתות החברתיות. ואם אין מי "שיטעין את המצברים" בבית. ה"מטען" יימצא בקלות רבה בפייסבוק או בטוויטר וכו'.

לכן ישנה נסיגה, בחתך הגילאים של עד גיל שישים. בתסמיני דיכאון, עקב שחיקה בחיי הזוגיות. ולעומת זאת עלייה בפרידות וגירושין של בני זוג.

טיפול בשחיקה בנישואין

הדרך להימנע ממצבים של שחיקה בחיי נישואין, היא קודם כל ב'תפיסה'. להפסיק לראות את בן הזוג כמובן מאליו. כאחד שתמיד יהיה באותה פוזיציה, עם אותו, מצב רוח. אלא 'להילחם' על בן הזוג, קודם כל ב'תפיסה'. רק אחרי שעושים שינוי בתפיסה. אפשר לדבר על המשך תהליכי 'החיזור' בבן הזוג, גם לאחר שנים רבות של נישואין, מבלי לעורר גיחוך.

המרכיב העיקרי במלחמה מול השחיקה בחיי הנישואין, הוא השקעה בפן הרגשי, בקשר הזוגי. וזה כולל תקשורת רגשית, יכולת ביטוי רגשית, הכלה רגשית, אמפטיה ועוד.

בנוסף, השקעה בקשר. שזה אומר לעשות דברים 'שוברי שגרה'. יצירת זמן איכות לקשר הזוגי. לקבוע זמן של יציאה יחד לבילוי, כאשר בחלק מן הזמן הזה, המכשירים הניידים יאופסנו בתיק או בכיס, והנה הזדמנות פז להביט זה אל זו, תוך כדי שיחה.

עוד 'נוגד שחיקה' זה, יכולת פירגון. והרגל של מחמאות על האישיות של בן הזוג, על המאמץ שלו, על היכולות שלו, ולא רק על התוצאה.

מרכיב נוסף, הוא עידוד בן או בת הזוג, ליצירת קשר חברותי. לטפח קשר כזה. ובמידת הצורך להתגייס להיות "ביביסיטר" ע"מ שבן הזוג ייהנה גם ממרחב אישי. בכלל 'מרחב אישי', ככל שהוא קיים בזוגיות טובה, באופן פרדוכסלי, הוא דווקא משפר אותה, ולא פוגע בה, כפי שניתן היה לחשוב.

ראובן ברכץ, יועץ זוגי מוסמך