מהם המרכיבים בקשר הזוגי שהם 'מוחקי מיניות'?

אם גם לכם יש חסך בצורך לקירבה אינטימית עם בן או בת הזוג שלכם, שלא ממש מגלה ענין בצורך הזה שלכם. אז הנה לפניכם כמה מרכיבים ודפוסי ההתנהגות בקשר הזוגי, שהם 'מוחקי מיניות' וייתכן, שהם 'מחקו' את החשק ואת הרצון לקירבה אינטימית אצל בן או בת הזוג שלכם –  בחנו את עצמכם עד כמה המרכיבים הללו הם נחלת הזוגיות שלכם

 

בחברה הדתית חרדית, אמנם לא נהוג בדרך כלל לשתף חברים, בקשיים או בחסך, בתחום יחסי האישות. אבל בקרב אנשי המקצוע בתחום, ובקרב רבני הקהילות. מתקבלות לא מעט תלונות, על קשיים ובעיקר על חסך, בקרבה אינטימית בין בני זוג. חשוב להדגיש שהתלונות הללו נשמעות  גם מגברים וגם מנשים. במאמר זה, אני דן בעיקר על תלונות שנושאות אופי של 'חסך'. כמו "לאחרונה, אשתי מפנה לי את הגב…" או דואגת להעביר לי מסר שהיא "ממוטטת מעייפות" כאשר המסר ברור "אל תנסה אפילו…" או "אשתי דואגת תמיד להיכנס לישון לפני… ולהירדם בין רגע…" ועוד כהנה וכהנה מצד הגברים. וכן ההפך מצד הנשים. "כמה שאני רומזת לו… אני לא נענית…" או "הוא מתלונן כל ערב שהוא נופל מעייפות" כאשר המסר הוא "גם לא הערב…" הצד השווה בתלונות הללו הוא. שיש צד אחד בין בני הזוג, שחש בחסך, בתחום האינטימי, ואין לו פרטנר. והתסכול שלו או שלה, הולך וגואה.

אז הנה לפניכם, כמה מרכיבים ודפוסי התנהגות, באינטראקציה בין בני זוג, שהם משמשים כ'מוחקי מיניות'. וכאשר המרכיבים הללו נוכחים, בזוגיות של האיש או האישה המלינים. הרי שאין כל פלא בכך, שהם מתוסכלים מחסך, בקרבה אינטימית.

 

(מרכיב 1) הניסיון 'לעצב' את בן הזוג לדמות שמתאימה ל'תפיסה' של בן הזוג ה'מעצב'

 

המרכיב הראשון, שהוא 'מוחק מיניות' איכותי, עם ניסיון מוכח של שנים. זה כאשר אחד מבני הזוג מנסה באופן שיטתי, 'לעצב' את רעהו, ובכך להכחיד את העצמיות שלו. בקטגוריה הזו, יש מקום של כבוד, לגברים, שמורים באופן שיטתי לנשותיהם, איך להגיב. ואיך לא. מתי הצחקוק שלה היה 'דבילי'. מה היא 'התנהגות נשית' שראוי לה לאישה לאמץ. ובעיקר מה לא. וכן נשים שמזכירות השכם והערב לבעליהן, 'שהם גברים'. ולכן, הם לא אמורים להתרגש ממה שהבוס אמר, או ממה שהרופא אמר. והם אמורים לנהל את הדיון עם השכן, שהוציא מרפסת, בתקיפות! כמו גבר! "תפסיק להיות רופס… אתה מתנהג באופן רכרוכי, אז ככה מתיחסים אליך…" ובכן, דפוסי ההתנהגות הללו. כאשר הם נחווים באופן עקבי, מצד בן הזוג. זה יבוא לידי ביטוי, באופן מובהק. בחוויה האינטימית. כי זה עושה דיסוננס (- צרימה) אצל בן הזוג, ה'מעוצב', זה שאומרים לו איך להתנהג ואיך להגיב, ובעיקר איך לא. כי מצד אחד הוא חש תחושה של דחייה כמעט יומיומית, מצד בן הזוג שלו, שמכתיב לו תמידים כסדרם איך עליו לנהוג ולהרגיש. ומהצד השני, פתאום רוצים את הקרבה הגופנית שלו. זה לא ממש הולך ביחד. והתגובה לכך, משתנה מאדם לאדם. ישנם בני זוג שיגיבו בדחייה של 'איתותי' הקירבה, מצד בן הזוג. כמובן באמתלה שהם עייפים, מותשים ושאר ירקות. הם בוודאי לא יאמרו למה הם דוחים את הפניה. מן הסיבה הפשוטה, שבדרך כלל, זה לא במודע אצלם.

וכשזה קורה, בן הזוג ה'מאלף'. אין לו מושג בכלל, מה קרה? למה הוא כבר לא נענה כמו פעם? "אולי אני כבר לא אטרקטיבית יותר…" או גרוע מכך, "אולי יש לו מישהי אחרת…" ועוד ועוד. אבל לא עולה על דעתו לרגע, שידו הענוגה, במעל. כי הוא או היא, עושים את 'האילוף' בטבעיות. מתוך רצון כנה להגן על כבודו ומעמדו של בן הזוג שלהם, לפי תפיסת עולמם. אך כאמור, הביטוי לכך יהיה בחוויה האינטימית, במידה ניכרת. וכמובן, שלא רק שם. אלא כל הקשר בין בני הזוג, יסבול את התוצאה של ההתנהגות ה'מעצבת' או ה'מאלפת', תבחרו אתם.

 

(מרכיב 2) עד כמה אתה או את חשים תחושת שייכות לבן הזוג שלכם?

 

אם ניקח סרגל, שיבוא למדוד רצף של תחושות (בשפה המקצועית, ספקטרום). ונשים בצידו האחד, את המונח 'שייכות'. הרי שבצידו השני. יבוא המונח 'בדידות'. כאשר אחד מבני הזוג לא מרגיש 'שייכות' לבן הזוג שלו (כמובן לא בהקשר הרכושני, אלא הרגשי) אז הוא קרוב יותר לצד של 'הבדידות', בסרגל שתיארנו. וכאשר אדם חש בודד מבחינה רגשית, הדחף והחשק המיני שלו בדרך כלל, לא גבוה במיוחד בלשון המעטה, ובעיקר לא מול מי שגורם לו את הבדידות בחוויה שלו.

אבל זה לא תמיד עובד באופן הזה. משום שאין לכם מושג, כמה נשים מקיימות יחסי אישות עם בעליהן, דווקא ממקום של 'בדידות', על מנת לצאת מן הבדידות. אבל זה כמו 'אקמול' שיש לו השפעה זמנית מאד. זו בעצם אשליה. כי לאחר האקט של האישות (ובמקרה הזה, השתמשתי בכוונת מכוון במונח 'אקט', ולא 'חוויה') צף ועולה בלב האישה תחושה איומה, שבעצם מציפה את הפער בין המעשה שנעשה, שאמור להיות מקרב ומחבר בין הלבבות, לבין המצב הרגשי של הבדידות שהיא חשה בו לאחריו. ואז לעיתים, מתעורר בה תחושה של גועל מעצמה, מה שעלול לדרדר אותה לדיכאון. וישנם מקרים, שהאישה שחשה 'בדידות', מקיימת יחסי אישות עם בעלה, כי היא פשוט לא מסוגלת לסרב לבעלה, לכן היא נענית לצרכיו. אבל אז, בנוסף לתחושה שתוארה קודם לכן, היא תחוש גם תחושה של ניצול.

ניתן אם כן לסכם את זה כך. תחושת 'בדידות' שחווה אחד מבני הזוג, לא הולכת שלובת זרוע עם חשק ורצון לאינטימיות וקירבה ממקום של זוגיות בריאה ומתפקדת. לפיכך, כאשר אישה (בדרך כלל, סטטיסטית) מלינה על העדר חשק ורצון בקירבה אינטימית. או כאשר בעלה מלין על כך. יש לתת את הדעת ולבדוק, עד כמה האישה הזו, אכן חשה תחוש של 'שייכות' לבן הזוג שלה?

 

(מרכיב 3) מהי מידת ה'אינטימיות הרגשית' בזוגיות שלכם?

 

התחום של 'אינטימיות רגשית' הולך יד ביד עם האינטימיות המינית. אם אישה חוששת לחשוף את עצמה, מבחינה רגשית לבעלה, על אחת כמה וכמה, שהיא תחשוש לחשוף את עצמה מבחינה של קירבת אישות לבעלה. ואז החוויה תהפוך להיות 'מכנית', קרירה, מרוחקת. שלא לומר משעממת. ובוודאי לא משביעת רצון.

מהי אינטימיות רגשית?

אינטימיות רגשית, מתפתחת על ידי בני זוג באופן הדרגתי ודינמי. היא אינה נופלת כמתת שמים, ולעומת זאת היא עלולה גם להתמוסס. הנה לפניכם רשימה חלקית, של מרכיבים המפתחים אינטימיות רגשית, בין בני זוג.

  1. כאשר האחד חש שבן הזוג שלו דואג לרווחתו, להרגשה טובה שלו.
  2. תחושה של שמחה ונעימות, כאשר נמצאים יחד.
  3. מילות הערכה, הוקרה, כבוד וחיבה.
  4. יכולת לשיתוף של רגשות ותחושות.
  5. יכולת נתינת תגובה מכילה ואמפטית.
  6. יכולת לחלוק זמן משותף בבית ומחוצה לו.
  7. יכולת הענקה של עידוד ותמיכה.
  8. לתת לאחר את התחושה שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
  9. נתינת אמון וביטחון בבן הזוג.
  10. מחויבות גדולה לקשר.

כאמור, המרכיבים הללו. אינם נבנים ביום אחד באינטראקציה הזוגית. אלא זה תהליך איטי וממושך, שעולה צעד אחר צעד. כלומר, אם בן הזוג חש שהוא קיבל תגובה אמפטית על חשיפה של רגש שעלול להישמע "ילדותי". אז בפעם הבאה, הוא יחשוף פן רגשי משמעותי יותר. ואם גם התגובה לכך תהיה מכילה, הוא ירשה לעצמו לחשוף יותר. וכך בעצם נופלות המחיצות בין איש לאישה, שמשכילים לבנות ביחידת הזוגיות שלהם, אינטימיות רגשית. וההרגשה של זה בחברת זו, היא טובה מאד מה שמשליך באופן ישיר על מידת האינטימיות המינית בין בני הזוג, ועל היכולת שלהם לבנות לעצמם חוויה אינטימית משביעת רצון ומקרבת.

ראובן ברכץ, יועץ זוגי מוסמך